ד' ציוה את הנביא לאכול עוגה המורכבת ממינים שונים ועל זה הנביא לא התנגד, ולא עלה בדעתו לסרב. אמנם ד' לא אמר כציווי אלא כהדרכה שראוי שיאפו את העוגה על חומר דלק העשוי מצואת אדם ועל זה התחנן הנביא לשנות, ואם ד' היה אומר שזאת המצוה היה עושה עם כל הצער, והיה בזה רמז למה שעתיד לעבור על ישראל, כך שתפילת הנביא ריככה את הגזירה מעל ישראל ולא רק מעל עצמו.