תיקונים מותר, אבל תפירה חדשה אסור.

אין צורך כי הכל מאוס ולא ראוי למאכל ולא נקרא עליו שם חמץ.

מותר לסרוג עד ר"ח מנ"א.

יש להתייעץ עם רופא ואם יאמר שיש סכנה מותר לשתות בשיעורים, כל פעם כ 40 גרם בהפסק של 10 דקות. כמו כן לשהות כל היום במקום ממוזג.

ישנה תשובה של הראשל"צ הרב יצחק ניסים ז"ל בה התיר להתגלח ביום הנ"ל וכן הסכים לדעתו מורנו הרצי"ה זצ"ל.

מה שבא עם הגוף בצורה של משחה ראוי שיהיה כשר לפסח בפרט אם הוא מכיל בושם. אמנם מי שמקל יש לו על מי לסמוך. אם הוא ניתז כמו ספריי אפשר להקל ולא צריך להחמיר.

כיון שיום העצמאות ענינו תקומת ארץ ישראל ביד ישראל (כמו שכתוב בתורה ויקם שדה עפרון אשר במכפלה וכתב על כך רש"י שתקומה היתה לו שיצא מידי הדיוט לידי אברהם אבינו ע"ה) יש לעסוק בשבח ארץ ישראל במצוות הישוב ובמצוות התלויות בארץ בזמן שישראל עליה ואפשר גם לטייל בחלקים מארץ ישראל שבהם אפשר לראות את ברכת ד' בארץ. וכדברי רש"י בסוף פרק ששי בברכות שהיו ר' יוחנן ותלמידיו יוצאים לראות בשבח פירות גינוסר וכתב על כך הבן איש חי בספר תורה לשמה שיציאה כזאת אין בה ביטול תורה אפילו לר' יוחנן הידוע במסירות לתורה.

אם באותו רגע ששמים כפית הגז נפסק אסור לעשות זאת ביום טוב. אבל אפשר להניח כפית ליד הסיר שעל הגז כך שברגע שתרימי את הסיר הכפית תיפול ותנתק את הגז אבל שאת לא תעשי זאת בידיים.

ראוי להתרחק בר"ה מכל חמיצות וחריפות אך אם החמיצות אינה ניכרת בטעם והיא רק מרסנת את כובד השומן אפשר להקל.

לא אומרים במה מדליקין ביו"ט שחל ביום שישי. גמר חתימה טובה ותתברך גם אתה בכלל ישראל.

ביו"ט שני אין לעשות מלאכה אפילו קלה (כמו טלפון או רדיו, הבערת אש וכדומה) לעיני הרואים, ורק בחדר סגור מותר כמו בארץ ישראל. ולכן אין לעשות מלאכה לבני הבית.

הכוונה היא כי השחרור הלאומי של אז נהרס אחרי מאה שנה ובאה גלות רומא שהיתה קשה יותר מהגלות הקודמת, אם כן לכאורה לא הרווחנו כלום. אולם כשזוכרים שבזכות השחרור הלאומי זכינו לכל המעלות הרוחניות של התורה שנשארו אצלנו מכאן שנס חנוכה הועיל גם לדורות הגלוי וראוי לשמוח עליו.

כשנתתי שיעור בהלכה הזכרתי דעות שונות וביניהן את דעת הראב"ד שכתב להקדים את השבת ולסיים את הצום אלא אמרתי שזאת איננה הלכה. רוב הפוסקים אסרו לסיים את הצום לפני צאת הכוכבים. ומי ששמע חצי דבר העיד את ההיפך ממה שאמרתי למסקנה.

לעניות דעתי כמו שבערב שבת אם מתפללים מפלג המנחה מתפללים תפילת שבת גם בר"ח אפשר לומר יעלה ויבוא. אך לא ידוע לי על פסק של הרב אליהו זצ"ל בענין זה.

למי שמתגלח בדרך כלל בל"ג או בל"ד לעומר אפשר להקל, אך מי שנוהג לא להתגלח כל ימי העומר אין להתגלח.

ההדרכה היא במידת האפשר וכשאין ברירה מותר וד׳ שומר ישראל ישמור גם אותנו. ואולי יש גם כוונה שבימים אלו שהם חמים מאוד, לא ללכת במקום מעבר בין החום לצל הקריר, כי הגוף יכול להפגע ממעברים בין מצבים קיצוניים. אבל זוהי הדרכה למי שמהלך הרבה ולא לזמן קצר.

נראה לי לענ"ד שאם גם ביום לא ספר בוודאי ויש ספק על יומיים אין להמשיך ולספור בברכה.

מה דעת הרב על עליה להר הבית? והאם יש לחשוש שאנשים שאינם מקפידים על קלה כבחמורה יראו שתלמידי חכמים וכדומה עולים ועקב כך יעלו גם הם ללא טבילה ולא יזהרו שלא לעבור את הגבולות המותרים?

יש שפקפקו על זה אמנם נראה שיש כן ענין שנשים תלבשנה לבן לרמז על כפרת עוונות.

תודה על ההזמנה, תזכה גם אתה להיות שותף בהשגת העצמאות המליאה ולשמוח בשמחתה.

יש ספק אם האישה חייבת באותה מדריגה כמו האיש כיון שהיא לא מחוייבת בלימוד תורה כמו האיש, על כן שמיעה מאיש עדיפה. אבל אם אין איש שיקרא בוודאי אפשר לשמוע מאישה. ואם אפשר לשמוע מאיש ובכל זאת מעדיפים לשמוע מאישה יש חשש שרוצים מסיבות עקרוניות לזלזל במה שהתורה העדיפה שקריאת ולימוד תורה יהיו על ידי גברים והן רוצות להראות שהן נותנות סדר חדש בעולם וזה בוודאי פסול. כי התורה כולה רוצה רק מה שטוב לעולם בכלל, ובפרט לגברים ולנשים.