י״ט בסיון ה׳תשפ״ו

ארכיונים: שו"ת הרב

ציציות בחוץ ונדר

שאלה:
שלום לכבוד הרב, אדם קיבל על עצמו בלי נדר ללכת עם ציצית מחוץ לבגד, אם מכניס את הציצית לתוך המכנסים האם עובר על נדר?
תשובה:
כיון שקיבל מנהג ואמר בלי נדר איננו חייב בהתרת נדרים.

רחיצת תינוק במים חמים בשבת

שאלה:
האם מותר לרחוץ תינוק במים חמים בשבת? והאם יש נפק"מ אם שבת יוצאת מאוחר והילד הולך לישון מוקדם והוא רגיל להתקלח לפני השינה ומצטער אם לא מקלחים אותו? ועד איזה גיל נקרא תינוק לעניין זה?
תשובה:
שלום כבוד הרב. בעבר למדתי בבית הספר שלכם אורות התורה. חוויתי שם דברים קשים כגון הצקות והתעללות מצד תלמידי כיתתי. האם אני צריך למחול להם או שאיני חייב בכך?

מים שחוממו בדוד ביום שישי

שאלה:
שלום לכבוד הרב ! האם מותר להשתמש במים שחוממו בדוד חשמלי ביום שישי, בשבת בבוקר ? האם יש פה פסיק ריישיה מדרבנן?
תשובה:
אם השתמשו בהרבה מים בערב שבת עד שמה שנשאר אינו חם מאוד עד שהיד סולדת אפשר להשתמש למחרת, אבל אם המים חמים מאוד יש בזה איסור בגלל המים הקרים שנכנסים וזה איסור דאורייתא.

הכנת תה בשבת

שאלה:
שלום כה"ר לא הצלחתי להבין מספרי הגר"מ אליהו זצוק"ל כיצד להכין תה בשבת. ניסיתי להכין נוזל המורכב מתמצית תה בכוס מים לשימוש במקום תמצית אבל הטעם נפגם. אנחנו לא משתמשים בעלי תה. האם ניתן להכין בכוס סוכר ותמצית תה ולמזוג מים מכלי שלישי? האם יש לחשוש במקרה והיד סולדת בהם? אחרי הכל הם עדיין רותחים מאוד גם אחרי שמוזגים מהמיחם לכלי שני וממנו לכלי עם הסוכר והתמצית. האם יש חשיבות לקדימות הסוכר? הבנתי שהרב מחמיר גם בצביעה במשקים כך שיש להקפיד לשים סוכר ותמצית ורק אח"כ את המים. בתודה מראש
תשובה:
יש צורך להכין תמצית מרוכזת ביום שישי ע"י לקיחת שקיות תה ובישולם או שרייתם במים רותחים. מתמצית זו אפשר ליצוק ביום שבת לספל ועליו להוסיף מים חמים מכלי שני אפילו אם הם חמים. ובדרך זו אין איסור בישול ולא איסור צובע. ואין שום בעיה לשים את הסוכר בספל לפני תוספת המים או אחריה.

תמיכה בערוץ מאיר

שאלה:
בס"ד מדוע כבוד הרב משתתף ונותן גיבוי לערוץ מאיר בטלויזיה? יש להם דרשות בכל השפות ומעט מאד בעברית אין להם שיעורי תורה מהשולחן ערוך , הלכות שבת , רק ציונות ותכנים שלא הולמים בני תורה. אבקש שכבודו לא ישיבני ריקם.
תשובה:
אינני משתתף בערוץ מאיר אך נתתי רשות לפרסם שיעורים בערוץ שלהם על פי פניות של אנשים שביקשו לשמוע את השיעורים ואין להם דרך אחרת וכדאי לפנות לאותו ערוץ ולבקשם להכניס שיעורים נוספים על פי בקשתך ומעט מן האור דוחה הרבה מן החושך.

ברכת הנותן ריח טוב בפירות לכתחילה

שאלה:
האם מותר לכתחילה לקחת פרי כדי לברך עליו ״הנותן ריח טוב בפירות״ ומה הדין בשבת?
תשובה:
ישנה מחלוקת האם לברך בגלל ספק ברכות וטוב לברר מה המנהג במקום ולעשות כנהוג.

צורת היד בשמע ישראל

שאלה:
איך נכון לעשות 'שמע ישראל' עם כל כף היד, באופן המכסה את העיניים או בצורת האות ש'?
תשובה:
העיקר לכסות את העיניים לגמרי ולא חשוב באיזו דרך, אמנם יש שנהגו לכסות את העיניים בצורה של שי"ן אבל אין זה דבר מחייב.

אכילה בלילה לפני צום ובכללי

שאלה:
אם אדם הולך לישון לכמה זמן בתחילת הלילה על מנת לקום אחרי זה ואז לחזורלישון ואז לאכול סעודה רביעית לפני צום ובכללי?
תשובה:
בס"ד שלו וברכה כבוד הרב רבי נחמן זצל הבטיח שכל מי שיגיע אליו בראש השנה הוא יתקן אותו ובאמת רואים בימינו ניסים ונפלאות בהתקרבות להשם יתברך שחווים אנשים שטסו. וכן רבנים גדולים טסים לאומן.מה דעת כבוד הרב?

יחסי שכנות

שאלה:
שלום אני גרה ב[...] ולצערי השכנה שלי מתעללת בי , יש רעש נוראי ולאחר פניות רבות היא לא מכבדת. מה לעשות?
תשובה:
כדאי להזמין אותה לשיחה משולשת עם רב ולהתחייב לקבל את פסיקתו.

צחצוח שיניים בשבת

שאלה:
האם מותר לצחצח שיניים בשבת במקרה שאין מי-פה?
תשובה:
אם אין מי פה אפשר להמיס משחה בתוך מים ולהשתמש בתערובת במקום מי פה.

סירוס חיות

שאלה:
ב"ה שלום כבוד הרב משמע מספר החינוך מצוה רצא - שלא לסרס אחד מכל המינין (כך שמעתי מאחי שמעקרים) שאסור לעקר זבובים זכרים (בקרינה) כדי שיהיו עקרים והנקבות לא יופרו.וזאת למרות תועלת לחקלאות. תודה
תשובה:
האיסור הוא בעיקר על בעלי חיים בעלי בשר ולא על רמשים. ובכל אופן כיון שהזבובים מזיקים מותר ללא ספק.

עלייה להר הבית וחשש לרבים

שאלה:
מה דעת הרב על עליה להר הבית? והאם יש לחשוש שאנשים שאינם מקפידים על קלה כבחמורה יראו שתלמידי חכמים וכדומה עולים ועקב כך יעלו גם הם ללא טבילה ולא יזהרו שלא לעבור את הגבולות המותרים?
תשובה:
דעתי איננה חשובה בענין זה. זוהי שאלה לרבנות הראשית שהיא קובעת בענייני הכלל. אמנם מי שעולה לצורך שמירת ביטחון כחייל או שוטר וכדומה ראוי שיפרסם שהוא עולה בתפקיד ולא כעליה רגילה. כמובן גם עליה בתפקיד מחייבת טבילה וזהירות מכניסה למקומות שאיסורם חמור ביותר.

הבדל בין עבודה למלאכה

שאלה:
בס"ד לכבוד הרב שליט"א תודה רבה על האפשרות הנוחה לשאול ובכלל על הכל אשרינו שזכינו.רציתי לשאול בקשה מה ההבדל בין עבודה למלאכה ואיזה עבודה היו עושים בשבת במקדש ולמה תבורכו מפי עליון
תשובה:
על פי דברי הרמב"ן בפירושו לויקרא כ"ג ז' נראה כי עבודה שייכת לתחום הפרנסה של האדם, כמו קציר שדה או דישה בגורן וכדומה. אמנם מלאכה שייכת להגדרת התורה באיסור מלאכה ולכן אפילו כתיבת שתי אותיות או קטיפת תפוח עץ שאינם עבודה הם נחשבים למלאכה.

מקום קבוע לתפילה

שאלה:
לכבוד הרב חג שמח אני מתפלל למעלה מ15שנים בבית כנסת קבוע יש לי כסא קבוע. יש בעיה שמדברים הרבה בזמן החזרה ובקריאת התורה. לידי יש בית כנסת קטן שם אין כסא קבוע כל הקודם זוכה, הרב בשיעורו הדגיש את חשיבות קובע מקום לתפילתו, השאלה היכן כדאי להתפלל?
תשובה:
כדאי להתפלל במקום שבו מכבדים את התפילה ולהשתדל להקדים כדי לשמור על קביעות מקום.

ספר לטהרת המחשבה

שאלה:
שלום כבוד הרב איזה ספר הרב ממליץ לטהרת המחשבה? תודה רבה
תשובה:
הלכות תלמוד תורה ותשובה להרמב"ם

הכנסת אוכל לתרמוס בשבת

שאלה:
האם מותר בשבת להכניס אוכל (למשל מרק או חמין) לתרמוס ששומר על חום האוכל כדי להביאו לאדם מבוגר?
תשובה:
בשבת אסור להטמין אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל ולכאורה אסור להטמין בתרמוס, אמנם כיוון שאין זו דרך ההטמנה שעליה גזרו חז"ל ואין לנו להוסיף גזרות מדעתנו אפשר לענ"ד להקל לצורך זקן או חולה קצת.

פעולות על הדשא בשבת

שאלה:
האם מותר לשחק ולהעביר פעולות על דשא בשבת?
תשובה:
אם הדשא גבוה יש חשש לתלישה ולא ראוי להעביר שם פעולות או משחקים, אבל בדשא נמוך אפשר להקל, ורק להזהיר את הילדים שלא ישחקו בדשא ובטעות יתלשו- ואם הילדים מקשיבים אין צורך להחמיר. אמנם אם יתברר שילדים בכל זאת קוטפים יש להפסיק את הפעולה מיד.

נטילת ידיים של בוקר

שאלה:
עד היום ידוע לי שכשאדם מתעורר בבוקר יטול ידיו, יתפנה כי לא ניתן לברךלפני כן, לאחר מכן יטול שוב ידיו ויברך. כעת שמעתי שדבר זה לא נכון כי הברכה על נ"י לא נכונה, כי הנטילה הראשונההיא הקובעת. ולכן יש לעשות כך: לגשת להתפנות ראשית ולא לגעת בשום איבר בגוףולאחר מכן ליטול ולברך. איך עלי לנהוג (עד עכשיו נהגתי בדרך הראשונה)?
תשובה:
האם מותר להשתמש בבקבוקי זכוכית, כגון של יין וכדומה, לדברים שונים ללא טבילה של הכלי?

ביאור פסוק ביחזקאל

שאלה:
בס"ד שלום עליך אדונינו כבוד הרב. בספר יחזקאל פרק ה' הקב"ה אומר ליחזקאל הנביא לקחת חיטין ושעורים וכו'...עוגת שעורים תאכלנה והיא (חוץ מכבודו) בגללי צאת האדם... הנביא עונה:"ואמר אהה וכו' הנה נפשי לא מטאמאה ונבלה וטרפה לא אכלתי מנעורי... ואז לכאורה ה' מתפשר איתו:"ראה נתתי לך את צפיעי הבקר תחת וכו'. מה פשר הדבר?מה פשר תשובת הנביא לה',מדוע הוא "שואל שאלות"?ומה פשר העניין שהקב"ה כביכול מתפשר עם יחזקאל ומשנה דעתו,שהרי הוא ידע שהנביא יתקשה בדבר ומדוע הוא מצווה אותו בכך? אודה לכב' הרב על תשובתו המחכימה. ביראת כבוד ובברכה
תשובה:
ד' ציוה את הנביא לאכול עוגה המורכבת ממינים שונים ועל זה הנביא לא התנגד, ולא עלה בדעתו לסרב. אמנם ד' לא אמר כציווי אלא כהדרכה שראוי שיאפו את העוגה על חומר דלק העשוי מצואת אדם ועל זה התחנן הנביא לשנות, ואם ד' היה אומר שזאת המצוה היה עושה עם כל הצער, והיה בזה רמז למה שעתיד לעבור על ישראל, כך שתפילת הנביא ריככה את הגזירה מעל ישראל ולא רק מעל עצמו.

שירת ילדה ליד אורח

שאלה:
האם מותר לילדה בכיתה ב' לשיר שירי שבת ליד אורח ?
תשובה:
אין זה ראוי, ואם הילדה מרגישה קושי אפשר לומר לה לשיר בקול נמוך כשכולם שרים כדי שלא יוכלו להבחין בקולה.

גישת הרב קוק לציונות

שאלה:
כבוד הרה"ג כהן שליט"א שלום רב. ישנה שאלה דתית היסטורית אשר עלתה בראשי במהלך השבת ואין לי עליה תשובה. אנו יודעים את עמדת החרדים התנגדים למדינה ותחיית האומה על ידי טענת שלושת השבועות כטיעון מרכזי מלבד גם התנגדות באופיה החילוני של המדינה. כאשר אנו בוחנים את ראשית הרבנים אשר היו מבשרי הציונות כמו הרב ביבאס זצ"ל שהיה המיליטנטי בינהם ודיבר על כיבוש הארץ מיד הטורקים ורבנים אחרים כמו הרב ריינס ואלקלעי ומוהליבר וקלישר יש"ל אשר דיברו על שיבת ציון ותחיית האומה ושרק מעשה פיזי בניגוד לחכות לישועה. מה שאין אנו מוצאים בזמנו של אותם רבנים כיצד הם הצדיקו את קריאתם מדעה ומשאלת לב לפעולה מעשית מבחינה הלכתית שעוקפת את שלושת השבועות שכן בזמנם הם לא יכלו להשתמש בטענה ששלושת השבועות פגו בשל ניסי הישועה שהקב"ה עשה לנו ושאומות העולם התעמרו בנו במיוחד בשואה.
תשובה:
כל הרבנים פוסקי ההלכות נשענים על הראשונים שהם המוסמכים לבאר את הגמרא ולפסוק על פיה. כיון שגם הרי"ף וגם הרמב"ם וגם הרא"ש והרשב"א והרמב"ן לא קיבלו ולא הזכירו את שלושת השבועות כנראה שהבינו שיש כאן משמעות רוחנית ולא הלכה מחייבת ועל כן גם הרבנים שהזכרת לא חששו לאיסור בזה. והרמב"ן שהיה נחשב כאחד הגדולים ביותר כתב שיש מצוה לכבוש את הארץ בכל הדורות ולא התייחס בכלל לאותן השבועות. ובספר פתחי תשובה כתב שדעת הרמב"ן הוסכמה להלכה ע"י כל הראשונים והאחרונים.