לכבוד הגאון הרב דוד חי הכהן שליט"א,
אחדשה״ט.
כתבתי מכתב זו מארה״ב כדי לשאול הרה״ג שליט״א רק לשם הבנת ע״פ דרכו של הלכה. אני כותב באהבה לכל היהודים לשלום ואחדות, וכתבתי בלי עניין בפוליטיקה.
לאחרונה, קראתי כמה מאמרים לגבי המצב הכואב בנוגע להר הבית לגבי הפעולות הרעות של אויבי שלום ושונאי הקדושה. אין לי ספק בכוונות טובות ונאצלות של האוהבי שלום, האחים שלנו שרוצים לעלות להר הבית להתפלל בשלום, כמו הדורות הקודמים. עם זאת אני כותב את המכתב הזה כדי לשאול את דעתו הלכתית של כבודו בנוגע לכמה שאלות, כי נראה שהם מאוד נוגע למעשה.
הנה כידוע יש הרבה פוסקים וגדולי תורה בזה״ז שסוברים ע״פ פסקו של מרן הראי״ה קוק זצוק״ל שאסור להיכנס להר הבית בכל מקום (חוץ מפיקוח נפש), אע״פ שהם בהחלט מודעים שיש מקומות מותרים לאחר טבילה במקוה, וכו'.
ובאמת, בדרך כלל אנחנו לא יודעים באופן ברור את כל הסיבות של חלק מהגדולי תורה של הדור אחרון שאוסרים. עם זאת, שמעתי שיש סיבות אפשריות עפ"י קבלה, ונראה שיש סיבות אחרות. לדוגמא, אני קורא תשובות של כמה גדולים, שיש חשש איסור של "ולפני עור לא תתן מכשל", כי גורם לאנשי ביטחון שלא דתיים לעקוב אחריך למקומות שאסור להם (בלי טבילה במקווה, וכו׳).
הנה נראה אולי ששאלה זו גם נוגע ל״איזהו חכם הרואה את הנולד.״ ולכאורה יש חשש ברור שאם תהיה הודעה פומבית המאפשרת לכולם להיכנס להר הבית, יהיה חילול על ידי אחינו ואחיות שאינו שומרת תורה והלכות, במספרים שחסר תקדים שיהיה הולכים אפילו במקומות שכל הרבנים מסכימים שיש איסור כרת, ולכל הפחות למקומות שצריך טבילה, בלי טבילה.
אם שינוי מדיניות יגרום טומאה חסרת תקדים של המקום על ידי האחים והאחיות שלנו, ויגרום להם אפילו לעובר על איסורי כריתות, מי אחראי? התינוק שנשבה, או הרב שביקש את שינוי מדיניות כדי לאפשר להם להיכנס?
ונראה ברור מכתבי מרן הרב קוק זצוק״ל שפסקו לא היה רק בנוגע גבולות, כיון כידוע שמרן הרב קוק זצוק״ל היה נזהר מהכנסת אצבעות היד לבין אבני הכותל (ואני מניח שהרבנים לא חושבים שמרן הרב קוק זצוק״ל חשב שהאבנים של הכותל המערבי היה המקום המקדש).
הנה ע׳ בדברי הרצי״ה קוק על אביו הראי״ה: ״והיה נזהר מלנשק אבן שאינה בולטת…והיה נזהר מהכנסת אצבעות היד לבין אבני הכותל״ (לשלשה באלול ח"א, עמ' נט, עא).
ושמעתי מהגאון הרב משה צוריאל שליט״א, שמנהגו של הראי״ה קוק זצוק״ל היה לטבל בכל יום במקווה הפרטית בביתו.
אעפ״כ אנו רואים כי הראי״ה זצוק״ל היה ״נזהר מלנשק אבן שאינה בולטת…והיה נזהר מהכנסת אצבעות היד לבין אבני הכותל״. ונראה שזה הוכחה ברורה שהדעה ההלכתית של הראי״ה זצוק״ל הייתה שלא להיכנס (אפילו אצבע) להר הבית, אפילו עם טבילה.
לאחרונה, ראיתי תמונות של נשים דתיות שנכנסו הר בית בזמן שדוחף עגלות תינוק, ופוליטיקאים עם עיתונאים. האם זה משקף את פסקו של מרן הראי״ה קוק זצוק״ל?
לכל הפחות, איפה המחאה הציבורית של הרבנים שמתירים, נגד הטיולים של יהודים חילונים בהר הבית במקומות נגד הלכה (לכל הפחות בלי טבילה)? איפה יש ביטוי פומבי של מחאה על פעולות אלה, כמו המכתבים הציבוריים של מחאה שנכתבו על ידי הרב קוק זצוק״ל והרב סלנט זצוק״ל בימיהם?
לדוגמא: כאשר שרון נכנס להר הבית נגד הלכה, הייתה שם מחאה ציבורית מהרבנים שמתירים? נראה שיש מחאה ציבורית רק על ידי הרבנים שאוסרים. מה ההסבר לזה? אנו יודעים עד כמה הרב קוק זצוק״ל מחה בפומבי בנוגע ל״הברון״, מדוע יש שוב ושוב שתיקה היום מהרבנים שמתירים לציבור? איך אפשר ע״פ הלכה לכתוב מכתבים ציבוריים מאפשרים, ולאחר מכן לא בתוקף למחות כאשר יש פגימה ציבורית?
שוב, אם שינוי מדיניות יגרום טומאה חסרת תקדים של המקום על ידי האחים והאחיות שלנו, ויגרום להם לעובר אפילו על איסורי כריתות (ולכל הפחות לעובר על האיסור להולך לכל המקומות בלי טבילה), מי אחראי? התינוק שנשבה שהולך בלי טבילה, או הרב שביקש את שינוי מדיניות כדי לאפשר להם להיכנס? אם כן, איך אפשר לעשות את זה ע״פ הלכה? מה המקור בתורה לאפשר ואף לעודד לכמה אלפי יהודים לחטוא (להולך להר הבית בלי טבילה, וכו׳), אפילו עם כוונות טובות ונאצלות?
כידוע זמן אחרון שהיה בית הכנסת בהר הבית (בימי הראשונים) הייתה קודם הרפורמה, תנועות שמרניות, וחילוניות קיימות, שנים שהציבור הכללי הקשיב לרבנים. וא״כ מהו המקור ההלכתי כדי לאפשר בימינו, כאשר הרוב לא עוקב אחר דברי הרבנים?
הנה כפי שכתבתי אני תוהה מה הרבנים שמתירים (באופן פומבי כדי לעודד את הציבור הרחב להיכנס להר הבית) להיות מסוגלים לעשות בעתיד אם "נשות הכותל" להתחיל להביאם תפילין, ספר תורה, ״ותפילות,״ לרקוד על הר הבית, בשם "נשות של ההר" ר״ל? האם זה גם נוגע ל״איזהו חכם הרואה את הנולד״? בגלל המציאות היום האם אולי טוב יותר ע״פ הלכה לאפשר באופן פרטי (אם הרב מתיר בכלל) ולא ע״פ מכתבים ציבוריים לכל העולם?
ומה דעתו של כבודו, האם יש חיוב לציית למה שרוב רובם של גדולי תורה משני הדורות האחרונים (ושהם כתבו הפסק שלהם מבוססים על המציאות היום, כאמור לעיל היא שונה מאוד מהמציאות בימי הרמב"ם והרמב"ן), כולל הראי״ה קוק זצוק״ל והרבה הרבה גדולי תורה אחרים כולל הרבנים הראשיים עד היום, ובנוסף, את המלצות ראשי הביטחון במדינה? ואם יש טענה הלכתית שאם אין צריך ע״פ הלכה לקבל את דעתם, האם יש היתר ע״פ הלכה לנזוף בפומבי את עמדתם בטענה שהם כולם טועים לגמרי, ולהורות לציבור הרחב שבאמת מצווה שלא לציית להם, וכולם חייב להיכנס להר הבית?
האם זה נכון ע״פ הלכה לרבנים לכתוב מכתבים ציבוריים המתירים שהשמיט אפילו אזכור להגדולי תורה וצדיקי הדור ומנהיגי ישראל של הדורות האחרונים שלנו, מקור החיים שלנו, מחברי הספרים שאנו לומדים בישיבה כל יום, שסוברים שאסור להיכנס [בכל הש"ס לשנות דברי בית שמאי תחלה ואחריהם דברי בית הלל]? להיפך, ראיתי במאמר לאחרונה, שיש רב אחד שכתב לכל מי שלא מקשיבים פסק להתיר כניסה להר הבית: "חוטאים". האם זו ה״דרכי נועם…שלום״ של התורה הקדושה?
שמעתי וקראתי כמה וכמה מאמרים ומכתבים של אחרים מלאים בפוליטיקה, אבל ריק ממקורות הלכתיים. אני פונה אל הגאון הרב המכובד שליט״א לבקש כבודו לכתוב אליי תשובה ההלכתית לשאלות הנ״ל שאני שואל בלי עניין בפוליטיקה ומחלוקות, רק עם דגש על הבנה נכונה על פי התורה הקדושה המבוססת על מקורות הלכתיים.
בכבוד רב,
נפתלי צבי פרנקל
ניו יורק, ארצות הברית
נ.ב. כמו שכתוב במכתבו של מרן הרב קוק זצוק״ל (המצורף):
״…שלבי נמחץ מאוד, מפני חלול השם של היותו במקום המקדש, וביותר על מה ששום איש לא העיר אותו שהוא דבר אסור. פגימה אחת בקדושת מקום בית חיינו, עולה לנו על כל מיליונים של יישובים מעשיים. ואף על פי שלא הפסיד בכל זאת את עברו הגדול בתור מייסד היישוב, ובשוגג או בדרך שהכל הוא בשגגה בא מעשה לידו, וד' הטוב יכפר…״
אני שואל את כבודו כמה עוד פגימות יקרה בגלל ההצהרות הפומביות עידוד הציבור הרחב להיכנס להר הבית? כולם יודעים את ההשלכות של מכתבים אלה יגדילו את מספר הפגימות של חילונים וכו׳. השאלה היחידה היא כמה? ועל פי הדברים הנ״ל של מרן הרב קוק זצוק״ל, האם מותר לגרום הפגימות אלה?
וכאשר הם כבר הפגימות בעבר, לא הייתה מחאה ציבורית של הרבנים המתירים? מה ההסבר?
האם אולי יש תועלת לכתוב במועדה להתפרסם שמנהגו של הראי״ה קוק זצוק״ל היה לטבל בכל יום במקווה הפרטית בביתו. אעפ״כ, אנו רואים כי הראי״ה זצוק״ל היה ״נזהר מלנשק אבן שאינה בולטת…והיה נזהר מהכנסת אצבעות היד לבין אבני הכותל״. והנה יש הוכחה ברורה שהדעה ההלכתית של הראי״ה זצוק״ל הייתה שלא להיכנס (אפילו אצבע) להר הבית, אפילו עם טבילה?
אני שואל משום שראיתי שרבים טוענים שדעתו של מרן הרב קוק זצוק״ל היה שאסור להיכנס רק לגבי מהקום המקדש (בניגוד לכל הר הבית). עם זאת, אנו רואים מן האמור לעיל שזה לא האמת, כי באמת דעתו של מרן הרב קוק זצוק״ל היה לא להיכנס לכל שטח הר הבית (אפילו רק אצבע אחת) אפילו עם טבילה. וממילה אני חושב שיש צורך להבהיר את האמת לציבור. האם כבודו מסכים?
